עודכן: 26.09.2026
הסכם שותפים: משרד בודק בתוכנית הבטא
ההסכם הזה נחתם בין העוסק שפועל בשם המסחרי VITRUVIUS ECOSYSTEM (“העסק”) לבין משרד אדריכלות שמצטרף לתוכנית השותפים (“המשרד”). השם “תוכנית השותפים” הוא שם של תוכנית בלבד. ההסכם לא יוצר שותפות, שליחות או מיזם משותף בין הצדדים, ואף צד לא אחראי לחובות של האחר. המשרד מקבל גישה מוקדמת לגרסאות של התוסף ולחומרים שלא פורסמו, ומחזיר משוב, דוגמאות ובדיקות. אין חוק שמכתיב את נוסח ההסכם. לכן ליד כל סעיף מצוין הדין שהוא נשען עליו.
הצדדים: העסק: ____________ (השם המלא של העוסק), ע.מ. ____________, הפועל בשם המסחרי VITRUVIUS ECOSYSTEM, contact@vitruviusecosystem.com · המשרד: ____________ (שם המשרד), ח.פ./ע.מ. ____________, איש קשר ____________.
תום לב
שני הצדדים ינהגו בדרך מקובלת ובתום לב, גם במשא ומתן על ההסכם וגם בקיומו, כפי שמחייבים סעיפים 12(א) ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג-1973. המשרד ידווח בהגינות על מה שעובד ועל מה שלא עובד. העסק ידווח למשרד מראש על כל שינוי בגרסה שעלול להשפיע על פרויקטים פעילים במשרד, וייתן לו זמן להתכונן.
סודיות
כל מה שהמשרד מקבל במסגרת התוכנית הוא מידע סודי של העסק: גרסאות שלא פורסמו, תיעוד, מחירים עתידיים, תוכניות מוצר ושיטות עבודה. המשרד ישמור עליו, לא יגלה אותו לאחרים, וישתמש בו רק כדי לבדוק את התוסף ולתת משוב. ההסכם הזה הוא אחד האמצעים הסבירים שהעסק נוקט כדי לשמור על הסודיות, וזה תנאי להגנה על המידע כ”סוד מסחרי” לפי סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ”ט-1999. שימוש בסוד מסחרי בניגוד לחיוב חוזי הוא גזל סוד מסחרי לפי סעיף 6(ב)(2) לאותו חוק. חובת הסודיות נמשכת שלוש שנים אחרי סיום ההסכם. היא לא חלה על מידע שהיה ידוע למשרד קודם, או שהפך לפומבי בלי הפרה מצידו.
בלי הנדסה חוזרת
המשרד לא יפרק, לא יהדר לאחור ולא ינתח את קוד התוסף, את מנגנון הרישוי או את התקשורת עם השרת, ולא יבקש מאחר לעשות זאת. הסעיף הזה נחוץ כי החוק לבדו לא אוסר על זה: סעיף 6(ג) לחוק עוולות מסחריות קובע שגילוי סוד מסחרי בהנדסה חוזרת אינו, כשלעצמו, אמצעי פסול. לכן האיסור נקבע כאן בחוזה, ומפר אותו מפר את ההסכם.
בלי אימון AI
אסור למשרד להזין לכלי בינה מלאכותית את קוד התוסף, את התיעוד שלא פורסם או את התוצרים של גרסאות הבטא, לא כדי לאמן מודל ולא כדי להפיק ממנו כלי מתחרה. זה כולל גם כלים שמשתמשים במידע שמוזן אליהם לאימון. גם העסק מתחייב שלא יאמן מודלים על קבצים, שרטוטים או נתונים של המשרד. התוסף הוא יצירה ספרותית לפי סעיף 1 לחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007, והזנה כזו היא שימוש בסוד מסחרי בניגוד לחיוב חוזי (סעיף 6(ב)(2) לחוק עוולות מסחריות).
הזכויות אצל העסק
כל הזכויות בתוסף, בגרסאותיו ובתיעוד שלו שייכות לעסק, כולל שיפורים שנבנו בעקבות המשוב של המשרד. לפי סעיף 33(1) לחוק זכות יוצרים, מי שכתב את המשוב הוא הבעלים הראשון שלו. לכן המשרד מעביר לעסק בזה, בלי תמורה ובאופן בלתי חוזר, את הזכויות במשוב, בהצעות ובדיווחים שהוא מוסר על התוסף. העברה כזו טעונה מסמך בכתב (סעיף 37(ג) לאותו חוק), וההסכם הזה הוא המסמך. קבצים, תבניות, משפחות ושרטוטים של המשרד נשארים שלו (סעיף 33(1)), והעסק לא ישתמש בהם מעבר לבדיקה שהמשרד ביקש.
מידע אישי ומחיקה
המשרד ישתדל לא לשלוח קבצים עם מידע אישי מזהה, ויסיר אותו מהקבצים לפני השליחה כשאפשר. אם בכל זאת נשלחו לעסק קבצים שיש בהם מידע אישי, למשל שמות לקוחות או כתובות של פרויקטים, העסק ישתמש בהם רק לבדיקה שהתבקשה. הוא ישמור עליהם בסודיות (סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981) ויאבטח אותם (סעיף 17(א)). העסק ימחק אותם בתוך 30 ימים מסיום הבדיקה, או מיד כשהמשרד מבקש, ויאשר את המחיקה במייל אם המשרד יבקש. ה-30 ימים הם התחייבות של העסק, ולא דרישה של החוק.
אחריות
גרסאות הבטא נמסרות כמו שהן, לצורכי בדיקה בלבד, ולא לעבודה על הגשות אמיתיות בלי גיבוי. העסק לא אחראי לנזק עקיף או תוצאתי. האחריות הכוללת שלו לפי ההסכם מוגבלת לסכום שהמשרד שילם לעסק בשנה שלפני האירוע, אם שילם. ההגבלה לא חלה על נזק שנגרם בזדון או ברשלנות חמורה.
תקופה וסיום
ההסכם בתוקף שנה מיום החתימה ומתחדש מעצמו לשנה נוספת, וכל צד רשאי לסיים אותו בהודעה של 30 ימים. בסיום ההסכם המשרד ימחק את הגרסאות שלא פורסמו, והעסק ימחק את הקבצים של המשרד כאמור בסעיף “מידע אישי ומחיקה”. על ההסכם חל הדין הישראלי.
חתימות: העסק ____________ · המשרד ____________ · תאריך ____________
